רש"י על חולין ט״ז ב:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ט״ז ע״ב:ה׳ רש"י על חולין ט״ז ע״ב:ז׳ »

6 אָמַר מָר: נָעַץ סַכִּין בַּכּוֹתֶל וְשָׁחַט בָּהּ, שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה. אָמַר רַב עָנָן אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁהַסַּכִּין לְמַעְלָה וְצַוַּאר בְּהֵמָה לְמַטָּה, אֲבָל סַכִּין לְמַטָּה וְצַוַּאר בְּהֵמָה לְמַעְלָה – חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא יִדְרוֹס.

פירוש רש"י על חולין ט״ז ב:ו׳

6 לא שנו - דנעץ סכין בכותל כשרה:

7 אלא שהסכין למעלה - פיו כלפי קרקע:

8 וצואר בהמה למטה - ומוליך ומביא צואר בהמה:

9 חיישינן שמא ידרוס - מתוך שהצואר מכביד על הסכין:

« רש"י על חולין ט״ז ע״ב:ה׳ רש"י על חולין ט״ז ע״ב:ז׳ »